ילדים מבטאים את עולמם הרגשי בדרכים שונות ממבוגרים. לא תמיד יש להם את המילים להסביר מה הם
מרגישים, מה מעסיק אותם או מה עומד מאחורי שינוי בהתנהגות. לעיתים הקושי מופיע דווקא דרך פחדים וחרדות,
התפרצויות כעס, הסתגרות, קשיים חברתיים, הימנעות, קשיי פרידה, ירידה בביטחון העצמי או שינויים בתפקוד
בחדר הטיפול אני פוגשת את הילד בשפה הטבעית שלו – דרך משחק, יצירה, תנועה, דמיון ושיחה, בהתאם לגילו
ולאופן שבו נכון לו להיות בקשר. המשחק אינו רק דרך נעימה להעביר את הזמן; הוא מאפשר לילד להביא אל החדר
חוויות, רגשות וקונפליקטים שלא תמיד ניתן עדיין לבטא במילים.
בתוך קשר טיפולי בטוח ובהדרגה, אפשר לזהות יחד את מה שמעסיק את הילד, לתת משמעות לחוויותיו ולסייע לו
לפתח דרכים נוספות להתמודד עם רגשות, מצבים חברתיים ואתגרים בחיי היומיום.
בעיניי, טיפול בילד אינו מתקיים במנותק מהמשפחה. ההורים מכירים את ילדם יותר מכולם ומהווים חלק משמעותי בתהליך.
לכן, בהתאם לצורך ולגיל הילד, הטיפול מלווה במפגשי הורים ולעיתים גם במפגשים משותפים של הורה וילד.
המטרה אינה רק להקל על הקושי שבגללו פנו לטיפול, אלא גם להבין את הילד טוב יותר, לחזק את הכוחות שכבר קיימים בו ובמשפחה ולאפשר שינוי שיוכל להמשיך גם מחוץ לחדר הטיפול.