בחדר הטיפול הילד אינו נדרש רק “לדבר על מה שמפריע לו”. דרך משחק, יצירה והקשר שנוצר בינינו אפשר בהדרגה לתת מקום גם לדברים שקשה עדיין לבטא במילים.

הטיפול מותאם לגילו של הילד, לצרכיו ולמשפחה ויכול לשלב טיפול פרטני, מפגשים משותפים של הורה וילד והדרכת הורים.

אנשים פונים לטיפול לא רק ברגעי משבר. לעיתים זו תחושה שמשהו בחיים חוזר על עצמו, קושי ביחסים, חרדה, תקופה של שינוי או אובדן, או רצון להבין את עצמנו טוב יותר ולחיות באופן שמתאים לנו יותר.

בטיפול במבוגרים אני משלבת שיחה וחשיבה דינמית עם כלים מעשיים, בהתאם לצרכים ולאדם שמולי.

הטיפול מציע מרחב להתבונן במה שמעסיק ומכאיב, לזהות דפוסים שנוצרו לאורך החיים ולחפש בהדרגה אפשרויות נוספות של בחירה, קשר והתמודדות

לעיתים אני מתארת חלק מהעבודה שלי כתרגום מ״ילדית״ ל״מבוגרית״.

התנהגות שנראית מבחוץ כעקשנות, התרסה, הימנעות או התקף זעם יכולה להיות הדרך של הילד לבטא צורך, פחד או מצוקה שהוא עדיין אינו יודע להסביר.

בהדרכת הורים אנחנו מנסים להבין יחד מה הילד מספר דרך ההתנהגות שלו, ובמקביל מחפשים דרכים מעשיות שיאפשרו להורים להציב גבולות, להפחית מאבקים ולעזור לילד לפתח בהדרגה יכולת טובה יותר להתמודד ולווסת את עצמו.

חשד שילד נפגע מינית מטלטל את המשפחה כולה.

הורים יכולים למצוא את עצמם מוצפים בשאלות: האם לשאול את הילד? מה לומר לו? למי צריך לפנות? האם נכון להתחיל טיפול? ואיך מגנים עליו מבלי להפוך את החשש לדבר שמגדיר אותו?

אני עוסקת שנים בטיפול בילדים שנפגעו מינית או שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגעת, וכן בליווי ובהדרכת הוריהם.

בגיל הרך נדרשת בעיניי זהירות מיוחדת. המטרה אינה למהר לפרש או להדביק לילד הגדרה, אלא להבין מה ידוע, מה הילד זקוק לו כעת ומהי דרך ההתערבות המתאימה

הקשר עם ההורה הוא אחד המשאבים החשובים ביותר שיש לילד.

לעיתים העבודה הטיפולית המתאימה ביותר מתרחשת דווקא כאשר ההורה והילד נמצאים יחד בחדר. המשחק המשותף מאפשר להתבונן ברגעים של קרבה, תסכול, כעס, התרחקות וחזרה לקשר - ולעבוד עליהם בזמן אמת.

בהתאם לצורך, טיפול דיאדי יכול להתקיים בפני עצמו או להשתלב בטיפול פרטני ובהדרכת הורים.