איך להיות נוכח מבלי להיות בהכרח פעיל ?

נוכחים במלא מובן המילה : בשיא הריכוז והקשב וההתבוננות . לא תמיד צריך לדבר בשביל זה . אם הילד  בוחר לפעול בשתיקה – אפשר לכבד את זה  ולשתוק גם. אפשר לחקות את הפעילות של הילד כדיי לחוות חוויה הקרובה לחוויה שלו באותו רגע . ואחרי כל פעולה שבוחרת לעשות  מתבוננת בתשומת לב  איך הוא מגיב להצטרפות שלי ? האם היא גורמת לו לעצור ולהפסיק (ואפשר כמובן  לנסות לברר איתו : למה בעצם עצרת ? ) אולי דווקא לנוע במלא המרץ ואולי כרגע לא משפיעה כלל ...

בשגרה העמוסה והאינטנסיבית שלנו לעצור רגע כדיי להתבונן ולהקשיב זה לא כל כך פשוט : פתאום מציפה העייפות או שמתפנים לרגע ואז כל מיני משימות וטרדות ממלאות את הראש . ולפעמים המחשבות פשוט נודדות למקום אחר כי בתכל'ס לצפות בילד שמשחק - יכול להיות  דיי משעמם .

אז אני מזמינה אותך להשתדל בכל מאודך להגיע לפגישה עם הילד שלך - פנוי בשבילו .

פנוי מ"זוללי קשב חיצוניים" כמו: טלפונים / תבשיל על האש / אחים ואחיות / רעשים

פנוי מ"מזוללי קשב פנימיים" כמו: רעב/ עייפות/ צמא/ שירותים.../ מחשבות מטרידות/ דאגות..

פנוי באותו אופן שהיית בא לפגישת עבודה חשובה או לפגישה  עם מבוגר אחר שיקר לליבך ומבקש כי תפנה עבורו זמן ותיפגש עמו.

הפניות דורשת הכנה מראש עליך לדאוג שלפני הפגישה הצרכים שלך יתמלאו : שהספקת לשתות את הקפה לו היית זקוק או לאכול   ועשית פיפי... (לך תקשיב למישהו כשצריך פיפי ) ועשית את הטלפון החשוב שמטריד לפני הפגישה וכמובן שמצאת מרחב בבית , בו הילד מרגיש בטוח ונינוח ובו תהיו חשופים לכמה שפחות הפרעות .

זאת הדרך להתחיל לשוחח עם ילד (למעשה עם כל אדם , לא?) –להקשיב .

 

מוזמנים לפנות אליי לקבלת חומרים נוספים בהקשר זה .

 

 

 

 

 

​